מאז ה7 באוקטובר כל ערוצי התקשורת מבליטים את נוכחותן וחשיבותן של נשים כלוחמות, וכתומכות לחימה בכל מקום. הוויכוח על מקומן של הנשים בצבא הוכרע (כך אנו מקוות לפחות).
עדיין נותרה השאלה – מדוע אין נשים בקרב מקבלי ההחלטות הצבאיים מדוע אין נשים בקבינט המלחמה??
הפסיכולוגית פרופסור קרול גיליגן, (שכתבה עימה פורסמה במוסף הארץ 8.12.2023 ), מראה ,דרך מחקרים וניסויים שעשתה, שנשים מקבלות החלטות על סמך ראיה רחבה ומורכבת של דברים-
" הנשים חושבות על דילמה לא מתוך תפיסה מוסרית מנותקת, אלא מתוך מערכות היחסים הכרוכות בה".
המשמעות היא שנשים ישאלו הרבה מאוד שאלות לפני קבלת ההחלטות , יביאו עוד זוויות שלא בטוח שאנשי הצבא המנוסים יחשבו עליהן, יחשבו מחוץ לקופסה , אינן שבויות בקונספציות קיימות, שמנהיגי הצבא שבויים בהם , מעצם תפקידם.
נשים יכולות להביא ערך עצום לכל דיון שמתקיים, על אחת כמה וכמה בדיוני קבינט, שצריכים לקחת החלטות שאינן רק צבאיות, אלא דילמות מוסריות אמיתיות ודילמות מדיניות שצריכות לקבוע את עתידנו.
אנחנו מאמינות שאם היו נשים בקבינט אולי המטרה הראשונית של המלחמה הייתה להחזיר את החטופים לפני מיטוט החמאס.
אף אחד ממקבלי ההחלטות לא עצר בימים הראשונים ואמר – לפני הכל צריכים להחזיר את החטופים . ההבנה שאם לא נחזיר אותם קודם ואחר כך נדאג להלחם במי שצריך, לא חילחלה, עד שקם מטה החטופים.
אנחנו מאמינות שאם היו שם נשים- כך הן היו מציגות זאת.
לא נדרש ידע צבאי בשביל החלטה כזו.
אם היו נשים בקבינט המטרה "מיטוט החמאס" הייתה אולי מנוסחת אחרת- החלשת כוחו של החמאס?, נטילת כוחותיו הצבאיים של החמאס? – מטרות יותר מציאותיות ולא סיסמה מיליטנטית שהיכולת לבצע אותה שואפת לאפס.
השר צחי הנגבי אומר שתהיה דילמה קשה אם נגיע לסינוואר והוא יחזיק בידיו חטופים חיים.
אין ספק שנגיע לרגע הזה- אבל אנחנו כנשים אומרות חד משמעית- אין כאן בכלל דילמה- צריך לתת לו ללכת חי לאן שהוא רוצה ולקבל לידינו את החטופים החיים.
כולנו נמצאים תחת התחושה שתכף הלחץ הבינלאומי יעצור את הלחימה- אז אולי אם היינו נעצרים לרגע וחושבים בגדול, איפה אנחנו, מה האתגרים ובמי אנחנו תלויים היינו מביאים איזה תוכנית ליום שאחרי?
אם היו נשים בקבינט אנחנו מאמינות שהן היו דורשות להבין מה התכנית ליום שאחרי.
כמובן שכל הכתוב לעיל הוא בגדר תאוריה בלבד כיוון שבפועל אין נשים בקבינט והן לא היו שותפות לקבלת ההחלטות, אבל קשה להתעלם מהעובדה הזו וקשה שלא לשאול שאלות אלו.
אנחנו עוסקות רבות בהכלה וגיוון ועוקבות אחר הארגונים שנשים עומדות בראשן או מהוות אחוז גבוה בהנהלה. המחקרים השונים , שנגענו בהם במאמרים קודמים שלנו מראים איך ארגונים כאלו מציגים שורת רווח גבוהה בגלל שהם מייצרים סביבה בטוחה ומכבדת לעובדים.ות, שהעובדים .ות יותר פרודוקטיביים, העובדים.ות יותר יצירתיים ומביאים.ות רעיונות לחידושים ודחיפת הארגון קדימה .
מדינה היא ארגון, שחייב להביא רווח לאזרחיו.
מבלי להכנס להבטים פוליטיים, בראש ובראשונה חייב להיות ייצוג שווה לכל המגזרים והמגדרים, כדי שהמדינה תנוהל בצורה ראויה ותפעל הכי טוב שאפשר למען אזרחיה.
הגיע הזמן לשבור את המיתוס – נשים יכולות וצריכות לקבל החלטות צבאיות ובוודאי מדיניות ועליהן להיות חלק ממקבלי ההחלטות בכל תחומי המדינה.
