זהו מחקר הבוחן האם גיוון מגדרי בדירקטוריונים של חברות משפיע באופן כללי על ההתנהלות האתית של הארגון ובאופן ספציפי וממוקד יותר על ההטרדות המיניות בארגון.
המחקר מצביע על העובדה שארגונים מפסידים הרבה מאוד כסף כתוצאה מהטרדות מיניות, דרך תחלופה גבוהה , ירידה בפרודוקטיביות אבל גם בתדמית ובשווי של הארגון.
ארגונים חוו הפסדים עצומים בשווי החברה בעקבות הטרדות מיניות. זה נע בין אובדן של 450 מליון דולר ביומיים (סביב ההודעה על השערורייה) עד לאובדן של 1.4 מיליארד דולר בשנה!!!
הטרדה מינית היא התופעה הכי נפוצה בקרב אלימות כלפי נשים במקומות עבודה ובבדיקה שנעשתה בארגונים מ2010 ועד 2021 נצא כי 83% מההטרדות המיניות הופנו כלפי נשים.
ההפסדים הגדולים הללו ביחד עם העובדה שהטרדה מינית מהווה מחסום להצלחה מקצועית של נשים, מסבירה את הצורך לחפש אסטרטגיות יעילות להרתעה ומניעה בנושא וצריכה להיות חלק חשוב מסדר היום של ארגונים.
המחקר מבסס את הטענה ונשען גם על מחקרים קודמים שהראו שהימצאותן של נשים בדירקטוריון , מקדם את ההתנהגות האתית של הארגון ומכניס את האחריות התאגידית לסדר היום.
ומה בנוגע להטרדות המיניות?
מבדיקה של חומר שנאסף למעלה מעשור נמצאו כמה נתונים מענינים בכל הקשור להטרדה מינית.
הראשון מדבר על שיעור הטרדות מיניות לפי סקטורים שונים של עבודה:
בתחבורה ובשירותים יש את שיעור ההטרדות הנמוך ביותר (0.56%), בעוד שההטרדה המינית הגבוהה ביותר היא בבנייה (2.06%), ומסחר סיטונאי (1.38%). שיעור ההטרדה המינית הגבוה ביותר עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים הטוענים כי נשים נוטות יותר לסבול מהטרדה מינית בתעשיות הנשלטות על ידי גברים .
ובהמשך ישיר לזה נמצא כי שיעור הגיוון המגדרי בדירקטוריונים משתנה גם הוא בהתאם לענף:
רק 14% מחברי הדירקטוריון הן נשים בענף החקלאות, הייעור והדיג ובענף הבנייה, אך שיעור זה עולה ל-23% בענף הפיננסים, הביטוח והנדל"ן.
עדיין בשני המקרים זהן שיעור נמוך ביחס לאחוז הנשים העובדות ואחוזן באוכלוסיה.
השוואה המתמקדת בייצוג בדירקטוריון , נעשתה בין ארגונים בהם יש למעלה מ 50% נשים בבורד לעומת ארגונים בהם האחוז נמוך מ50 . שיעור ההטרדות עמד על 0.6 בראשון לעומת 0.7 בשני.
בהשוואה בין ארגונים בהם הדירקטוריון מורכב מגברים בלבד מול דירקטוריון שיש בו לפחות אישה אחת נמצא שבראשון היה 1.04% שיעור ההטרדות מול 0.63% בשני.
כלומר יש קשר מובהק בין כמות הנשים בבורד לבין הטרדות מיניות בארגון.
המחקר בדק גם האם נשים בעמדות בכירות נוספות בארגון משפיעות על ירידה בכמות ההטרדות בארגון.
הממצאים מראים שאין ספק שנשים בעמדות של מנכ"ל או מנהלות כספים או הימצאותן של נשים בחמישיה הבכירה של הארגון מובילה לירידה בהטרדות, אבל זה לא תחליף לגיוון המגדרי בדירקטוריון, כלומר אם יש מנכ"לית אישה אבל אין נשים נוספות בדירקטוריון זה לא יפחית את כמות ההטרדות.
סיכום
המחקר הראה באופן מובהק שגיוון מגדרי, הכולל נשים בדירקטוריונים , מוריד את כמות ההטרדות המיניות בארגון. באופן ספציפי יותר, המחקר אף מצא שתוספת של אישה אחת לדירקטוריון מורידה ב21% אחוז את ההטרדות בארגון.
גיוון והכלה בארגונים, הוא מפתח לסביבת עבודה בטוחה ומכבדת בכל המישורים כולל מניעת הטרדה מינית, אבל
"נאה דורש נאה מקיים" חל גם פה.
לא מספיק שיהיו תוכניות לגיוון תעסוקתי בארגון, לא מספיק שיש הדרכות למניעת הטרדה מינית או קוד אתי, יש הכרח שהדירקטוריון , שהוא אמון על קביעת אסטרטגיות לארגון והוא שמאשר תוכניות פעולה ותקציבים, יהווה דוגמה . אם לא יהיו מספיק נשים בדירקטוריון , אז הדרישה לגיוון היא סתם מס שפתיים, שככל הנראה לא ייושם בשטח.
ובהסתכלות על מניעת הטרדה מינית, מעבר לדוגמה האישית של גיוון בדירקטוריון, זה ברור, שנשים יעשו מאמצים גדולים יותר למנוע תופעה זו, כולל השקעה בתקציבים ופעילויות נלוות.
בתקופתנו , כאשר ישנה הבנה שדירקטוריונים טובים מורכבים לא רק מרואי חשבון, עורכי דין ומנכ"לים לשעבר, אלא יש מקום לאנשי סייבר, ליחצנים ,למנהלי סיכונים ולמנהלי משאבי אנוש, על אחת כמה וכמה יש לבדוק ,לפני הכל , שיש מספיק נשים !
Comments