שתיקת העובדים - הארגון אולי שקט אבל הפחד מדבר!
- talila yodfat
- לפני 7 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
בכל ארגון עובדים מחזיקים ידע קריטי: הם רואים טעויות לפני שהן הופכות למשבר, מזהים כשלים בתהליכים ולעיתים יודעים בדיוק מה צריך לשפר. ובכל זאת, רבים מהם בוחרים לשתוק.
התופעה הזו מוכרת במחקר בשם Employee Silence או שתיקת עובדים.
זהו מצב שבו עובדים נמנעים מלשתף מידע, רעיונות או בעיות הנוגעות לעבודה ולארגון.
אחת הסיבות המרכזיות לשתיקה הזו היא סביבה ארגונית מאיימת ולעיתים גם מתעמרת.
כאשר עובדים חווים צעקות, השפלות, האשמות פומביות, ביקורת אגרסיבית או ענישה על טעויות , הם לומדים מהר מאוד מסר פשוט-עדיף לשתוק.
הקשר בין שתיקת עובדים לביטחון פסיכולוגי
מחקר עדכני שנערך בקרב מאות עובדים בחברת תעופה בדק את הקשר בין שתיקת עובדים לבין ביטחון פסיכולוגי – התחושה של עובד שהוא יכול להביע דעה, להעלות בעיה או לשאול שאלה מבלי לחשוש לפגיעה במעמדו.
הממצא המרכזי של המחקר ברור: כאשר הביטחון הפסיכולוגי נמוך – שתיקת העובדים עולה.
ומה פוגע בביטחון הפסיכולוגי יותר מכל?
לעיתים קרובות – תרבות ניהולית כוחנית או מתעמרת.
בארגונים שבהם מנהלים מגיבים בכעס, לעג או האשמה כלפי עובדים שמעלים בעיות, המסר הוא: לדבר זה מסוכן.
ההתעמרות יוצרת תרבות של שתיקה
התעמרות בעבודה אינה רק פגיעה באדם. היא יוצרת אפקט רחב הרבה יותר.
כאשר עובד אחד מושפל בישיבה, כאשר מנהל צועק על עובד מול הצוות, או כאשר מי שמעלה בעיה מסומן כבעייתי, שאר העובדים לומדים את השיעור.
הם אולי לא הקורבן הישיר , אבל הם רואים, מבינים, ומפנימים.
וכך נוצרת תרבות של שתיקה ארגונית.
במצב כזה עובדים מפסיקים:
להתריע על בעיות
לשתף רעיונות
להצביע על כשלים
לדווח על התנהגות לא תקינה
לא כי אין להם מה לומר – אלא כי המחיר של דיבור גבוה מדי.
סוגים שונים של שתיקה ארגונית
המחקר בתחום מצביע על כך ששתיקת עובדים אינה תופעה אחת אחידה. היא יכולה לנבוע ממניעים שונים:
שתיקה הגנתית - העובד חושש מתגובה שלילית, ענישה או פגיעה במעמדו.
שתיקה מתוך חוסר ביטחון - העובד מרגיש שאין לו לגיטימציה להביע דעה.
שתיקה מתוך רצון להימנע מקונפליקט - עובדים בוחרים לשתוק כדי לא להיכנס לעימות עם מנהל או עמיתים.
שתיקה מתוך חוסר אונים - עובדים מאמינים שגם אם ידברו – דבר לא ישתנה.
בארגונים שבהם קיימת התעמרות, סוג השתיקה הנפוץ ביותר הוא שתיקה הגנתית ,ושתיקה מתוך חוסר אונים.
הסכנה הארגונית שבשתיקה
כאשר עובדים מפסיקים לדבר הארגון מפסיק ללמוד, להתפתח או להשתנות.
טעויות אינן מדווחות בזמן
בעיות מתפתחות למשברים
רעיונות לשיפור אינם מגיעים להנהלה
תחושת הניכור בארגון גדלה, תפוקת העובדים ואחוזי העזיבה גדלים באופן משמעותי.
בענפים מסוימים, כמו תעופה, בריאות או תעשייה, שתיקת עובדים עלולה אפילו להוביל לאירועי בטיחות חמורים.
אבל גם בארגונים אחרים, המחיר גבוה: ארגון שבו עובדים שותקים הוא ארגון שבו בעיות מוסתרות עד שהן מתפוצצות.
לשבור את מעגל השתיקה
הדרך לשבור את השתיקה הארגונית אינה מתחילה בעובדים אלא במנהלים.
ארגון שרוצה שעובדיו ידברו צריך ליצור ביטחון פסיכולוגי אמיתי:
מנהלים שמקשיבים במקום להעניש
תגובה עניינית לביקורת
עידוד עובדים להעלות בעיות
מנגנוני דיווח פשוטים ונגישים לכולם
אפס סובלנות להתעמרות
כאשר עובדים יודעים שלא ייענשו על דיווח, הם מתחילים לדבר.
וכאשר הם מדברים, הארגון מקבל את אחד המשאבים החשובים ביותר שיש לו - האמת מהשטח.
לסיכום
שתיקת עובדים אינה תופעה שולית. היא סימפטום של בעיה עמוקה יותר בתרבות הארגונית.
לעיתים קרובות היא נולדת מתוך פחד שנוצר כאשר עובדים חווים או רואים התעמרות במקום העבודה.
ארגון שטוען שאצלו אין בעיות, אין תלונות שעולות מהשטח - צריך להיות מאוד מודאג.
בארגון שעובדים שותקים אולי מתקבלת תמונה של שקט, אבל זה שקט מטעה שיש לו מחיר גבוה.
מאחורי השתיקה מסתתרות בעיות שלא נאמרות, טעויות שלא מדווחות ואנשים שלמדו שהדרך הבטוחה ביותר לשרוד היא לא לדבר.
ובארגון בריא, זה בדיוק ההפך: העובדים מדברים והמנהלים מקשיבים.
תגובות