כש"מדיניות מניעה" הופכת לתפאורה- למה ארגונים עדיין נכשלים במניעת הטרדות מיניות?
- talila yodfat
- 27 באוק׳
- זמן קריאה 2 דקות
בכל ארגון שמכבד את עצמו קיימת “מדיניות למניעת הטרדות מיניות”. יש הדרכה שנתית, טופס דיווח, אחראית/אחראי למניעה. אבל השאלה האמיתית היא: האם כל זה באמת מונע הטרדות מיניות? או שאנחנו בעיקר עסוקים בלהוכיח שעשינו "מה שצריך"?
מניעה אמיתית מתחילה מתפיסה מערכתית, לא ממסמך מדיניות
מחקר חדש שפורסם בשנת 2025 באוניברסיטת Uppsala שבדיה, מזמין אותנו לעצור ולשאול שאלות קשות.
למרות עשרות שנים של קמפיינים, קורסים ומודעות, הטרדות מיניות ממשיכות להתקיים כמעט בכל מגזר. החוק קיים, המדיניות ברורה — אבל משהו במנגנון הארגוני לא מצליח לעצור את התופעה.
החוקרים מציעים זווית שונה: מניעה אמיתית לא מתחילה רק בהדרכה, אלא במבנה הארגוני והתרבותי של הארגון עצמו.לא רק “מה נאמר בסדנה” אלא מי מקבל מקום, קול והשפעה ביומיום.
מניעה כתרבות ארגונית – לא רק כחובה משפטית
ארגונים רבים תופסים מניעה כדרישה רגולטורית: חובה על פי חוק, משהו שצריך “להראות שעשינו”. אבל גישה זו יוצרת “אשליית מניעה” – מצב שבו נבנה מנגנון יפה על הנייר, אך בפועל לא משתנה דבר בתחושת הביטחון של עובדים ועובדות.
החוקרים מציעים לעבור מתפיסת compliance (ציות) לתפיסת culture (תרבות).
זו קריאה ליצירת אקלים ארגוני שמזהה הטרדה כתוצר של יחסי כוח, שיח, והיררכיות מגדריות — ולא רק כמעשה חריג של אדם “בעייתי”.
לא די לדבר על “מה לא לעשות” — צריך לדבר על “איך אנחנו חיים יחד”
במקום סדנאות שמתרכזות ברשימת האיסורים, מניעה תרבותית מבקשת לדבר על:
גבולות, רגישות וכבוד הדדי כחלק משגרת עבודה.
אחריות משותפת — לא רק של “אחראית למניעה” אלא של כל העובדים והמנהלים.
העצמת עדים (bystanders) – איך לזהות מצבים בעייתיים ולהגיב בביטחון.
שיח פתוח ובטוח – מקום שבו אפשר לשאול שאלות בלי חשש.
שינוי תרבותי דורש תהליך, לא הדרכה
המאמר מצביע על כך שמניעה אפקטיבית מחייבת שינוי ארגוני מתמשך –לא יום עיון, אלא מסע של למידה, שיח והתבוננות עצמית.
מה זה אומר בפועל?
ליצור פורומים פתוחים לשיחה על גבולות ומצבים אמיתיים.
להכשיר מנהלים לזהות נורות אדומות.
למדוד תחושת ביטחון ויכולת דיווח, לא רק “מספר תלונות”.
לשלב את נושא הכבוד והיחס ההוגן כחלק מתרבות הביצועים והערכים הארגוניים.
אז... האם אנחנו באמת עוסקים במניעה?
מניעה אמיתית לא נמדדת בטפסים, אלא באמון. לא בכמה הדרכות התקיימו, אלא בשאלה —האם אנשים מרגישים בטוחים?
סיכום
מניעת הטרדות מיניות אינה רק חובה חוקית — היא אחריות תרבותית ומנהיגותית. היא דורשת ארגונים אמיצים שמוכנים להסתכל פנימה, לשאול שאלות לא נוחות, ולבחור בשינוי אמיתי ולא קוסמטי.
כי רק כשנדבר באמת על כבוד הדדי, על תחושת ביטחון ועל אנושיות – נוכל לומר שאנחנו באמת עוסקים במניעה.
קרדיט מדעי:
Bondestam, F., & Simonsson, L. (2025). Preventing Sexual Harassment in Nordic Working Life: Contesting Concepts and Re-imagining Research. Societies, 15(3), 52. MDPI.
תגובות