כמו הטרדה מינית, גם התעמרות , היא ניצול של כח.
הטרדה מינית במקום העבודה לא תמיד תגיע מבעל סמכות בהכרח בעוד שהתעמרות כמעט תמיד תגיע מבעל סמכות .
ניצול הכח בא ליידי ביטוי בהטרדה מינית, כאשר אנו מוצאים שהטרדות רבות מופנות לאוכלוסיות המוחלשות במקום העבודה או כלפי עובדי כח אדם, שאינם שייכים לארגון וכמובן רוב ההטרדות המיניות מופנות כלפי נשים.
האם זה נכון גם לגבי התעמרות? האם ניתן לאבחן באופן מובהק שרוב ההתעמרויות מופנות כלפי נשים, אוכלוסיות מוחלשות, או מיעוטים?
מחקר שנעשה בגרמניה, על רקע אירוע של התעמרות באחת מהאוניברסיטאות בגרמניה, בחן האם גיל, לאום, מגדר ותפקיד משפיעים על הסבירות להתעמרות במקום העבודה.
המחקר התמקד באקדמיה, כארגון שיכול לשקף, גם מציאות של מקומות עבודה נוספים.
הממצא הכי הבולט במחקר הוא, שנשים חוות התעמרות בעבודה ברמה יותר גבוהה משל גברים בין אם הן עובדות אקדמאיות (מרצות, חוקרות עוזרות מחקר וכדומה), או עובדות מנהלה שאינן עוסקות בעבודה האקדמאית .
ממצאים נוספים העולים מהמחקר:
נמצא שחוקרים זרים ,היו נתונים להתעמרות גבוהה יותר אל מול חוקרים מקומיים.
קבוצת הגיל 45-59 שאינם עובדי אקדמיה, אלא משתייכים למנהלות היו חשופים לבריונות באחוז גבוה יותר.
ברמת המגדר נמצא שנשים צעירות מאוד ונשים מבוגרות, הנמצאות בקצה הסקאלה של המועסקות, נתונות לאחוז ההתעמרות הגבוה ביותר.
עוד נמצא שנשים המשתייכות לקבוצות מיעוט שונות היו חשופות להתעמרות גבוהה מאוד כאשר גברים בני מיעוטים שונים לא היו חשופים לה כלל.
מחקרים קודמים, במקומות עבודה שונים, הראו שנשים מדווחות על התעמרות הן בדרך כלל מיעוט בקבוצה אליה הן משתייכות וגם במחקר זה עלו תוצאות דומות. אבל גברים שהיו מיעוט בתוך קבוצה של עובדי מנהלה באקדמיה, לא דיווחו על התעמרות . נתון זה תומך בממצאים של מחקרים נוספים שקבעו שהתעמרות בנשים מגיעה משני המינים בעוד התעמרות בגברים מגיעה לרוב מגברים.
נתון מעניין נוסף שהמחקר מעלה ועומד בסתירה לטענות עבר- ככל שנשים מתקדמות באקדמיה הן חוות פחות התעמרות ולא הפוך כפי שנטען.
הפער המגדרי, שמצביע על התעמרות רבה בנשים מצוי דווקא בתפקידים אקדמאיים זוטרים.
האם זו אפליה? האם זו התעמרות?
צריך לעשות הבחנה בין שני הנושאים, למרות שברור שאפליה היא סוג של התעמרות.
אפליה איננה חייבת להיות בהכרח משהו מתמשך, אלא יכולה להיות חד פעמית בעוד התעמרות הוא אירוע שחוזר על עצמו לאורך זמן.
אפליה תהיה התנהגות מובהקת כלפי קבוצה המוגדרת על פי זהות מולדת בעוד שהתעמרות היא רחבה יותר והטרוגנית.
ההבחנה הזו חשובה, כי הטיפול והמענה לכל אחת מהבעיות האלו הוא שונה.
סיכום
כשקוראים את המחקר המרתק הזה, יש בו המון נתונים, שבוחנים התעמרות בקבוצות שונות, אבל הנתון הבולט ביותר הוא שנשים חוות יותר התעמרות מגברים, בלי קשר לקבוצה, האתנית, התפקיד או הגיל.
אין במחקר בדיקה של מי מתעמר יותר- נשים או גברים, אבל אין ספק שנשים חוות יותר התעמרות, ממש כמו בהטרדה מינית.
נשים עדיין נתפסות כקבוצה מוחלשת ופגיעה יותר.
מה הפתרון?
אני נאחזת בנתון שהצביע על כך, שכאשר נשים מתקדמות בתפקיד הן פחות נתונות להתעמרות.
זה המעגל שצריך לפרוץ אותו- יש לקדם יותר נשים.
מאחר ובעולם רוב העמדות הבכירות בארגונים ובממשלות נשלטות על ידי גברים, יש קושי רב לפרוץ את המעגל.
אז נשים בעמדות מפתח- תקדמו יותר נשים!!
לאט לאט נשנה את המציאות
ואז גם יהיו פחות הטרדות ופחות התעמרויות במקומות העבודה.
Comments