האם החוק למניעת הטרדה מינית מונע הטרדות?

החוק למניעת הטרדה מינית  בישראל  הוא חוק טוב ומתקדם ומגדיר באופן מפורש מהי הטרדה מינית. החוק אף הורחב לאחרונה והטיל אחריות על ארגונים המעסיקים עובדים מחברות כח אדם בכך שהם צריכים לוודא שאותן אוכלוסיות מוחלשות שמגיעות לארגונים בדרך כלל לצרכי שמירה או ניקיון, יהיו מוגנים מהטרדות . אך האם הוא מצליח לעצור את התופעה, במיוחד כאשר מדובר במקומות עבודה?

התשובה לכך- כנראה שלא.

החוק מגדיר איסורים מאוד ברורים, ואף נותן הרחבה בכל הקשור למקומות עבודה.

הוא נותן את הדעת על יחסי מרות, הוא מגדיר מתי יש למנות ממונה ומה תפקידה, הוא דורש תליית תקנונים למניעת הטרדה בכל ארגון, אבל הוא לא נותן את הדעת על מה היא סביבה מטרידה.

סביבה מטרידה , במיוחד במקומות עבודה כוללת הרבה מאוד אזורים אפורים. בדיחות גסות , שיח סקסיסטי, החפצה של אנשים, שליחת מסרונים או אימוג'ים בעלי קונוטציה מינית וכדומה. הדברים הללו, אינם הטרדה מינית על פי חוק, אבל  מייצרים סביבה מטרידה.

בפועל ארגונים  בארץ עושים את המינימום כפי שהחוק דורש- ממנים ממונה תולים תקנון ומבצעים הדרכה פעם בשנה במקרה הטוב.

ברור שהפעולות הללו לא מונעות הטרדה.

באנגליה ובאוסטרליה הרחיבו השנה את החוק למניעת הטרדה מינית, מתוך הבנה שיש לנקוט צעדים ממשיים למניעה.

ההרחבה העיקרית מתיחסת לאחריות של המעסיק. נקבע שחובתו של כל מעסיק לנקוט צעדים ממשיים למניעת הטרדה.

בנוסף,  החוק המורחב קובע שאם תהיה הטרדה ויוכח שהמעסיק לא נקט בכל הצעדים  הנדרשים למניעה , הוא יהיה מחוייב בהגדלת הפיצויים בשיעור נוסף של 25% .

התוספת הזו  מדגישה את הצורך  של ארגונים להיות פרואקטיביים , כלומר לנקוט בפעולות ממשיות כדי למנוע הטרדה ולא לחכות שהיא תתרחש ואז לטפל.

בהמשך לתיקון החוק באנגליה, המשרד לשיווין חברתי וזכויות אדם, פרסם הנחיות ברורות כיצד לפעול, כחלק מיישום החוק.

להלן חלק מההנחיות:

·       פיתוח תוכנית הדרכה הכוללת הסברה נרחבת על הנושא וקביעת מדיניות ברורה בארגון.

·       הערכת סיכונים , על בסיס קבוע , המנסה לזהות את אותם מקומות בארגון שבהם עלולה להתרחש הטרדה וליייצר מנגנונים שימנעו אותה.

·       פעולות יזומות כמו סקרים וראיונות יזומים עם עובדים כדי לבדוק מה רמת המוגנות בארגון.

·       מנגנוני בקרה קבועים הבודקים האם כל הפעולות הללו יעילות ומונעות הטרדה.

המסקנה הברורה היא שארגונים לא צרכים לשבת לחכות למקרה של הטרדה, צריך לבצע פעולות מקדימות כדי למנוע אותה, הרבה מעבר למה שעושים היום.

ההנחיות שניתנו באנגליה, יכולות להיות בסיס מצויין לפעולה בארגונים בארץ ואולי גם המלצה להרחבת החוק.

כאשר מניעת הטרדה מינית היא חלק מאג'נדה קבועה של הארגון ומצליחים לשמור את הנושא כל הזמן במודעות, זה מפחית באופן דרמטי את ההטרדות.

השיח צריך להגיע מכיוון חיובי ולהתבסס על העובדה שרוב המטרידים כלל לא מודעים לכך שהם מטרידים או מייצרים אי נוחות. המיקוד צריך להיות באיך מייצרים סביבה בטוחה ומכובדת.

המסר הוא פשוט: תשאלו את עצמכם האם משהו שאני אומר/ת, עושה, כותב/ת, מתנהג/ת עשוי לגרום למישהו בסביבתי, לחוש באי נוחות? אם התשובה היא כן או אולי- אז אל תעשו.