Preventing Sexual Harassment in Higher Education: A Framework for Prevention Science Program Development.
מאמר שפורסם באפריל 2024 מציע דרך מדעית לייצר תוכניות אפקטיביות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה.
המאמר סוקר את הבעייתיות שקיימת היום ומציע פתרון דרך מודל מדעי.
השאלה המרכזית שלא עולה במאמר- מה הייתכנות שאוניברסיטאות יאמצו את המודל ויוציאו אותו לפועל ומה המשמעות של זה?
לפני שנדון בשאלה להלן תמצית האמר:
45% מהסטודנטים האמריקאים חוו הטרדה מינית והאחוזים גבוהים יותר כאשר נכנסים לניתוח מעמיק של מגדר, מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות.
יתרה מזאת במחקרים שנעשו בשנים 2014 ועד שנת 2020 לא נצפתה כל ירידה בנושא.
המאמר טוען שהפער בין המחקרים המתעסקים במניעת הטרדה מינית לבין הפרקטיקה בשטח נובעים בין היתר מהסיבות הבאות:
1. סקרים לאיסוף מידע בנושא נערכו בקרב קבוצות הומוגניות ולא הטרוגניות מספיק.
2. הייתה התמקדות בגורמים אינדיבידואליסטים ולא בגורמים מערכתיים.
3. היעדר מדידה סטנדרטית .
4. חוסר הבנה של גורמי סיכון .
5. היעדר עובדות ברורות ליעילות של תוכניות מניעה.
המאמר גורס שבנוסף יש חסמים נוספים שלא מאפשרים מניעה וצימצום התופעה.
אלו כוללים חוסר הבנה של שורש הבעיה, הסתמכות על הרעיון שהטרדה מינית היא בעיה פרטנית ולא מוסדית . שימוש בפתרונות מהירים ופשטניים שלא מתמודדים עם עומק הבעיה וההיסטוריה של הדרה באקדמיה. יש דגש רב על הליכים משפטיים והכשרות לא רלוונטיות וגנריות.
לכך מתווספת העדר מנהיגות ובעלי עניין שלא מאפשרים פתרונות מגוונים ויעילים.
המאמר טוען שכדי להגיע לתוצאות אפקטיביות ומדעיות בנושא צריך להתמקד באוכלוסיות פגיעות ולשלב בין דיסציפלינות מדעיות שונות (פסיכולוגיה, כלכלה רפואה וכדומה) ואלו יוכלו לתת אינדיקציה ברורה למה הם גורמי הסיכון מחד ומאידך מהן הפרקטיקות היעילות שיכולות להפחית את גורמי הסיכון.
אחרי שהמאמר סוקר היבטים סביבתיים נוספים הוא מציע מודל פרקטי שיכול לעזור במניעה.
המודל כולל 5 שלבים:
1. Assessment – הערכה של כמות ההטרדות, זיהוי האוכלוסיות הפגיעות, הערכת גורמי סיכון, הערכת צרכים, ובנוסף איסוף מידע כמו סוגי הטרדות, סיווג אוכלוסיית המוטרדים, סיווג מיקום ההטרדות (סגל, סטודנטים, מנהלה וכדומה).
2. Capacity building- היכולת של הארגון להקצות משאבים לנושא- כספים, משאבים אנושיים, ניהוליים, ידע , הדרכות וכלים להתמודדות. היכולת לגייס את כל בעלי העניין ולהציב את הנושא בראש סדר העדיפות.
3. Planning – שיתוף כל בעלי העניין ויכולת להביא להסכמה רחבה לביצוע פעולות בנושא. בניית תוכנית פעולה לטווח הקצר ולטווח הארוך, על בסיב הנתונים שנאספו והגדרת מטרות ותפוקות הניתנות למדידה או בדיקה.
4. Implementation – יישום המותאם לתרבות הארגון וגמישות בהתאם לצרכים שיעלו מהשטח. אם התוכנית מדידה אזי יש לבצע מעקב קבוע.
5. Evaluation – הערכת הביצועים הניתנים למדידה והיכולת לבדוק מה עובד ומה לא ולשנות את התוכנית בהתאם.
ההגדרה להערכה טובה בנושא:
“the systematic collection and analysis of information about prevention activities to reduce uncertainty, improve effectiveness, and facilitate decision making” (SAMHSA, 2019, p. 20). .
אחרי שהובא תקציר המאמר, אחזור לשאלה הראשונה, תוך התמקדות באוניברסיטאות בארץ - האם אוניברסיטאות יאמצו את ההמלצות? האם אוניברסיטאות ישקיעו את הזמן הנדרש לבניית תוכנית אפקטיבית כפי שמציע המאמר?
שאלה שאין לי תשובה אליה רק השערה- כנראה שלא.
האוניברסיטאות בארץ פועלות כמו כל ארגון גנרי אחר -לפי לשון החוק -ולא יותר!!
יש תקנונים למניעת הטרדה מינית ברחבי הקמפוס, יש ממונה או כמה ממונות בהתאם לחוק, יש לומדה גנרית לסגל, שלא מלמדת כלום ובטח לא יוצרת שינוי וכמובן מטפלת בתלונות, כפי שהחוק דורש ובזה מסתכמת הפעילות.
אז אני מציעה דווקא לאוניברסיטאות, בתור ארגון מדעי וחוקר להרים את הכפפה.
יש לכם את כל הנדרש לבצע את המודל המוצע לעיל- יש לכם חוקרים מכל הדיסציפלינות , יש לכם כלים להערכה ומדידה, יש לכם יכולת ומשאבים כלכליים ואנושיים.
תארו לכם שיתוף פעולה של חוקרים בעלי שם, של בעלי עניין, של סטודנטים, שמבצעים פעילות לבניית תוכנית משמעותית למניעת הטרדות מיניות ואחר כך מודדים את הצלחתה.
להלן היתרונות:
· עצם העיסוק בדבר, יעורר תהודה ויתחיל להוביל שינוי.
· ישים זרקור חשוב על הנושא- לא עוד מאחורי הקלעים.
· כל העוסקים בדבר יהיו שגרירים של הנושא.
· האוניברסיטה תהיה נושאת הדגל .
· ארגונים יאמצו מודלים שהאוניברסיטה יישמה .
לסיכום אני חושבת שאפשר לחולל שינוי דרמטי ואמיתי בכל הקשור למניעת הטרדה מינית אם ארגון כמו אוניברסיטה ולא המדינה, יוביל את התחום. יש פה הזדמנות להביא לפריצת דרך כפי שמגיעה בתחומים רבים אחרים מהאוניברסיטאות.
האוניברסיטה היא קרקע פוריה ליישום המודל המוצע , למידתו והפיכתו לבר ביצוע- אפשר לשנות!!
אז מי מרים את הכפפה?
Comments